מכיוון שאת היום הראשון של מסע הג'יפים מקטמנדו ללאסה בירת טיבט, העברנו באזור הגבול, בשל הבירוקרטיה של משטרת הגבולות הסינית, המדריך ו-3 נהגי הלנד קרוזרים המיושנים, היו נחושים להדביק את הפער.

כך, לאחר מסע של שעות ארוכות וחציית פס – מעבר הרים, בגובה של כ- 4,000 מטרים מעל לפני הים, הגענו לנקודת העצירה של אותו יום: כפר נוודים טיבטי, בלב נוף עוצר נשימה וללא תנאים תיירותיים מינימאליים.

בערב, העלייה המהירה מעל לפני הים החלה לתת אותותיה בחלק מהחברים בקבוצה. ראשה של זוגתי איים להתפוצץ, כמו ראשו של הבחור האילתי, שגם הוא ואשתו היו חלק מקבוצת של 15 תיירים, שהתארגנו בסוכנות הנסיעות הנפאלית בקטמנדו.

כל מטייל יודע שהתרופה הטובה ביותר לטיפול במחלת גבהים, היא ירידה לנקודה נמוכה יותר. אבל, שלא כמו בטרקים בנפאל, שם ניתן לרדת, רגלית ובמהירות יחסית, בטיבט מצאנו את עצמנו בגובה 2,500 מטרים – בליבו של עמק. נסיעה קדימה או אחורה, הייתה כרוכה בטיפוס לגבהים של 4,000 מטרים ומעלה. בסופו של דבר, שעות של כאבי ראש, קוצר נשימה ובחילה הסתיימו בהקאה ובהקלה.

החוויה המדהימה של הימים הבאים, השכיחה את הטראומה: נסיעה באזורי מדבר וספר, בגובה של עד 5,000 מטר מעל לפני הים, מוקפים בפסגות של הרי ההימלאיה משני הכיוונים. אוכלוסיה טיבטית כפרית, מספר עיירות, הכוללים אפילו אכסניות סבירות כדי להעביר את הלילה, עדרי יקים רועים בצדי הדרך וכמובן גם המנזרים הגדולים והשמורים היטב עם הנזירים הבודהיסטים (כולל מנזר גנדן העתיק – זה שהחברה של נוחי דנקנר קרויה על שמו). המנזרים, רובם בני מאות שנים, כוללים חדרי תפילות מקושטים, דרמות צבעוניות – ציורים ועיטורים בעלי משמעות דתית וכמובן המוני נזירים ופרחי נזירים בצבע בורדו אחיד.על כל זה אפשר להוסיף גם את הארוחות. רחוק מאוד ממה שאתם רגילים אליו ואפילו לא קרוב למסעדות עממיות במזרח הרחוק. מזג האויר הקר והיבש – למעשה התחושה בהרי ההימלאיה, בגובה של 4,000 מטרים, היא תחושה של מדבר – מצמצם מאוד את האפשרויות לגידולים ולמקורות מזון, זאת בנוסף למזון אופייני שלא מתאים לכל חיך: תה חמאה שמזכיר לרבים שתיית מי מלח שומניים, מאפים בסיסיים וכמובן שגם חטיפי גבינת יק – הנמכרים בשרשרת, אם תרצו הגרסה המקומית לשרשרת הסוכריות שנמכרות בחנויות הממתקים אצלינו.. 

גם בירת טיבט, לאסה, למרות ששם – בניגוד לאזור הכפרי, ניכרת מאוד המעורבות הסינית, הצליחה להותיר רושם משמעותי. אולי זה גם בזכות הציוויליזציה, המסעדות וכבישי האספלט, אחרי 4 ימים ברכב שטח קופצני, אבל בעיקר בזכות 2 אתרים: הראשון הוא כמובן ארמון הפוטאלה המרהיב הניצב על גבעה ושולט על כל נקודה בעיר. הארמון שימש כמעונו של הדלאי לאמה במשך מאות שנים והיום הוא למעשה מוזיאון המספר את סיפורם של כל הדלאי לאמה שקדמו לנוכחי -  על פי האמונה הטיבטית, לאחר מותו של הדלאי לאמה, נשמתו מתגלגלת לגופו של הדלאי לאמה החדש. הנוכחי הוא ה- 14 בשושלת, שהחלה במאה ה- 16.

האתר השני הוא גו'קהנג – המנזר החשוב בטיבט, המהווה למעשה את ליבה של העיר, הממוקמת כ- 3,600 מטרים מעל פני הים. המנזר עצמו רוכש בפעילות של עולים לרגל, המגיעים לשאת תפילות להדליק נרות. סביב המנזר, מעבר לפעילות המסחרית הענפה, אפשר לצפות בטיבטית רבים המקיפים את המנזר בטקסיות, תוך המהום מנטרות וגלגול שרשראות וגלגלי תפילה. 

רק בסוף הטיול גילינו כי תייר איטלקי מבוגר שטייל בטיול ג'יפים במקביל אלינו, היה חסר מזל פחות ומחלת הגבהים שתקפה גם אותו בדרך, הכריעה אותו בלאסה.

שלטון סיני מאז 1959 טיבט נמצאת למעשה תחת ריבונות סינית מאז שנת 1959. בשל הרגישות והמתיחות בחבל הארץ, הסינים מתירים לטייל בטיבט רק באמצעות קבוצות ולאחר הוצאת היתר מיוחד לטיול באיזור.מי שיוצא בטיול מאורגן מהארץ, יצא כבר עם ההיתר. אבל, מטיילים רבים מגיעים לסוכנויות נסיעות – בעיקר בערים הגדולות בסין ובקטמנדו – משם יוצאים טיולים מאורגנים. צריך לקחת בחשבון כי ההליך נמשך מספר ימים.מי שמבקש להתחיל את הטיול דוקא בעיר הבירה לאסה, יגיע בדרך כלל דרך סין. ישנן טיסות אל על ישירות לסין, אשר אורכות כ- 12 שעות. מבייג'ינג, כדי להגיע ללאסה, אפשר לקחת טיסת פנים – דרך צ'נגדו – טיסה של כשעתיים וחצי. משם ללאסה – שעתיים נוספות. בשל מצב הכבישים, נסיעה ברכב מצ'נגדו תמשך יותר מיממה.מקטמנדו ללאסה, הטיסה קצרה הרבה יותר – פחות משעה וחצי. לכן, מרבית הטיולים המאורגנים היוצאים מקטמנדו, מסתיימים בטיסה חזרה לבירת נפאל.הטיסות מישראל לקטמנדו, יכולות לעבור דרך אירופה, או באמצעות טיסות לניו דלהי בהודו, או בנגקוק בתאילנד ומשם בטיסת המשך לקטמנדו.עוד משהו – הטמפרטורות בגבהים של ההימלאיה, צונחת בקלות אל מתחת לאפס, בעיקר בלילה. בחלק מהאכסניות לא תהיה לכם הסקה. באחרות תאלצו להצטופף עם כל המטיילים האחרים וגם עם בעלי הבית, סביב האח היחידה. בכל מקרה, חשוב להתלבש היטב. אם אתם יוצאים מקטמנדו, אפשר להצטייד בקלות ובזול שם – על ידי רכישת ציוד או אפילו השכרה של מעילים ושקי שינה איכותיים.גם המים הם מצרך נדיר בערבות קטמנדו. חשוב לרכוש כמות גדולה של בקבוקי מים לדרך ובנוסף – להצטייד גם ביודין או חלופות אחרות לטיהור מים בדרך.