חובבי הצלילה והשנירקול בישראל, גדלים על האתוס של הים האדום וחופי סיני. האוסטרלים – הגרים ביבשת הדרומית, גדלו על ריף האלמוגים הגדול – great barrier reef, שנחשב בעיני רבים לאתר התת המימי הטוב בעולם.

באוסטרליה גאים במיוחד בעובדה שהריף (או בעברית תקנית – שונית) – שאורכו כ- 2000 קילומטרים, הוא הדבר החי היחיד שניתן לראות מהחלל (אם אתם תוהים – בפעם הבאה שתתקעו בחי צומח דומם בלי בעל חיים ב-א', מותר לרשום אלמוג).צלילה במי האוקיינוס הצלולים באזור הריף, תגלה לכם ספארי אמיתי, עם 400 סוגים של אלמוגים – המרכיבים למעשה כמה אלפי שוניות המתחברות לשונית הגדולה, 1,500 סוגי דגים כולל כמובן כרישים וקרוב ל- 4,000 סוגים של רכיכות, שמתברר שנפוצות לא רק אצלנו.

מיליוני תיירים מגיעים מדי שנה לריף, הממוקם ממזרח לחופי אוסטרליה, בחלקה הצפוני הטרופי. הנהירה הגדולה, למרות הדרך הארוכה והמורכבת, נעזרת גם ברוח הגבית של בחירת האתר בעבר, על ידי רשת cnn כאחד משבעת פלאי העולם של הטבע העולמי.

המבקרים באזור, בוחרים בבית מלון באחת העיירות הממוקמות על חופי קווינסלנד – המחוז שממנו יוצאות ההפלגות לכיוון הריף. בכל אחת מאותן ערים תמצאו תיירות המכוונת בעיקר לריף הגדול: בתי ספר לצלילה המציעים קורסים או טיולי ספארי צלילה – של יום או מספר ימים, מסעות שיט בעקבות בעלי החיים של האזור, כולל צבי ים ענקיים, פרות ים ולווייתנים. בשיט, בין 900 האיים הפזורים במתחם, תוכלו לבחור אם להישאר על הסיפון, או לזנק בתחנות העצירה לשנירקול. פעילויות אחרות הן יציאה עם סירות דיג וכמובן ספורט ימי אחר כמו גלישת גלים.

כרישים – לא מה שחשבתם

אגב, בניגוד לאגדות על מספר קורבנות כרישים מדי שנה, הפעם האחרונה שבה היתה תקיפת כריש שגרמה לאובדן חיים לאורך חופי קווינסלנד, לפי נתוני אוניברסיטת פלורידה המרכזת נתונים עולמיים, היתה בשנת 2006. כמובן שעל כל מטייל להחליט בעצמו האם מדובר בסטטיסטיקה מעודדת או מדאיגה.לאזור יש מה להציע גם בחלקו היבשתי. צפון אוסטרליה שונה מאוד מהערים הגדולות והמערביות סידני, מלבורן ואפילו בריסביין – בירת קווינסלנד. במרחק לא רב משם, הטריטוריות הצפוניות, מה שאולי הקורא יזהה כארץ קרוקודיל דנדי – אפשר למצוא ג'ונגלים סבוכים, תניני ענק ובעלי חיים אחרים. נסיעה של מספר שעות מזרחה, תביא אתכם היישר אל מרחבי המדבר האוסטרלי (אותו מדבר מ'פריסיליה מלכת המדבר', שהקדים את מלכת המדבר הישראלי בכמה שנים..).בשל מזג האוויר הטרופי, ניתן כמובן להגיע לריף במשך כל השנה. אם אתם מתכוונים להמשיך לטייל גם באזורים אחרים באוסטרליה, מומלץ להעדיף את חודשי הסתיו והחורף הישראלים, שכן אלו חודשי האביב והקיץ האוסטרלי – בשל מיקום היבשת בחלקו הדרומי של כדור הארץ.

ציפורים עם כפות רגליים כחולות או סינור אדום בוהק, המתנפח לגודל של כדורגל במהלך החיזור, כלבי ים בכמויות מסחריות או איגואנות משתזפות שתייר לא זהיר עלול לדרוס ברגל גסה, 13 זנים של צבי ענק הייחודיים למקום – אם מה שעושה לכם את זה בחופשה הוא טיולי טבע ופגישה עם בעלי חיים, איי הגלפאגוס שבאוקיינוס השקט הם הדבר הקרוב ביותר לגן עדן.

הטיול לקבוצת האיים, השייכים לאקוודור, תהיה אחת החוויות העוצמתיות שתחוו כתיירים. השפע המרהיב של בעלי החיים – חלק גדול מהם ייחודי למקום (המילה החביבה על מדריכי הטיולים המוצמדים לכל ספינת תיירים היא אנדמיק – כלומר מין הקיים רק באיים), העובדה שאת היחס של רובם הגדול לתיירים המגיעים לאיים אפשר לתאר בין סקרנות לאדישות וכמובן גם הטבע – האיים, אתרי הצלילה ומזג האוויר הטרופי – יהפכו את הטיול לכזה שאולי אפילו חבריכם לא יסבלו בערב השקופיות המסורתי.גם אופי הטיול באיים יוצא דופן. הדרך המקובלת לסיור בין האיים, הוא באמצעות חבילת שייט של 4,5 או 8 ימים. הספינות המשייטות בין האיים נעות כמובן מדרגת תיירות בסיסית – חדרים זוגיים קטנים, חדר אוכל צנוע וספינה קטנה יחסית, המארחת 10 עד 15 תיירים. לגודל הסירה יש משמעות כאשר הים הופך מעט גלי. במילים אחרות, אם ייערך סקר, התוצאות החד משמעיות יקבעו כי החברים בסירות הקטנות, מקיאים הרבה יותר. בסירות הגדולות והיציבות תיהנו בדרך כלל גם מחדרי שינה מרווחים יותר וגם מחדר אוכל ומטבח גדול ועשיר יותר.אבל, איכות הסירה – גם אם אין לזלזל בה במסגרת הטיול, בייחוד לאחר 3 או 4 ימים מפרכים – הם רק החלק המשני כמובן. מה שיהפוך את הנסיעה לבלתי נשכחת, היא הירידה לחופים – בדרך כלל לאי או שניים מדי יום. בחלק מהאיים ובסמוך להם, ניתן לשחות או לשנורקל בצוותא עם פינגווינים, כלבי ים, איגואנות ואפילו כרישים. המדריכים, שבדרך כלל מעדיפים להישאר יבשים על הסירות, מבטיחים שאין כל סכנה.

האיים קנו את פרסומם בזכותו של צ'רלס דרווין, אשר ביקר באיים במהלך המאה ה- 19 וגילה את מה שמדהים גם היום: קבוצת האיים שהתנתקה לפני אלפי שנים מיבשת דרום אמריקה פיתחה צורות חיים ייחודיות ויותר מכך – ישנם מינים ייחודיים גם לאיים השונים. דוגמה קיצונית היא של הזנים השונים של צבי הענק שהתפתחו באיים, כולל זנים שונים באי אחד – אזבלה, סביב ללועי הרי הגעש הקיימים בו.

אקוודור נחשבת אומנם למדינה מתפתחת, אבל גם לנציגי ענף התיירות של מדינה מפותחת כישראל, יש הרבה מה ללמוד מהדרך המרשימה שבה האקוודורים נוהגים במשאב הטבע שנפל לידיהם: ראשית, המדינה מנפיקה לספינות היתרי שיט בקמצנות. פחות מ- 100 ספינות מורשות להסיע את התיירים בין האיים. בנוסף, לכל סירה מוצמד, על פי החוק המקומי, מדריך בעל הכשרה בביולוגיה.בגלפגוס יש 13 איים מרכזיים, מהם 5 מיושבים. ל-2 מהם ניתן להגיע בטיסה של שעתיים עד שלוש מקיטו או מגואיקיל – שתי הערים הגדולות של אקוודור. האיים המרכזיים, בעיקר סנטה קרוז, הם גם נקודת יציאה מצוינת לטיולי כוכב. מי שמעדיף שלא לשהות במשך כל הטיול בספינה בים, יכול לגור באחת מבתי המלון באי ולצאת לטיולי יום לאיים סמוכים. הדרך הנוחה ביותר להזמין טיול בגלפגוס, הוא באמצעות הזמנת חבילה מראש. דרך מקובלת אחרת היא להגיע לעיר הבירה קיטו ולהיכנס לאחת מהסוכניות הרבות לאורך שדירות האמזונס – הרחוב הראשי של העיר. שם בדרך כלל ניתן למצוא דילים טובים יותר. מצד שני, מדובר בשיטה לתרמילאים, או למטיילים שזמנם בידם, שכן לעתים יש להמתין מספר ימים עד לשיט הבא. חבילות השיט עצמן מתחילות לרוב מאזור ה- 150 דולר ליום ומגיעות, בספינות המפוארות יותר ל- 350 דולר ומעלה.לדוגמא: הספינה הקטנה גולונדרינה (22 מטרים אורכה והיא מתאימה ל-10 תיירים), מציעה חבילה ל-5 ימים תמורת 740 דולר לאדם. חבילה ל- 8 ימים מוצעת ב- 1,060 דולר. הספינה הקנדית לאמר לו, שאורכה 28 מטרים והיא מתאימה ל-16 נוסעים (לא כולל הצוות), מציעה חבילה ל-8 ימים במחיר של 2000 דולר לאדם, או 4000 לתא הזוגי. הספינה מילניום – בעלת מידות וקיבולת אירוח דומות, מציעה חבילה ל-4 ימים ב- 1400 דולר לאדם וחבילה ל- 8 ימים תמורת 2400 דולר.  טיסה מישראל לקיטו – עם עצירת ביניים באירופה, יכולה להמשך קרוב ליממה ברוטו – יחד עם עצירות הביניים. המחיר יכול לנוע סביב ה- 1,500 דולר לכרטיס. לאחר שמגיעים לקיטו, טיסת המשך לאיים צפויה לעלות בסביבות 400 דולר.