פארקים לאומיים בארצות הברית

בארצות הברית יש מאות פארקים לאומיים מושקעים ומטופחים, אשר יכולים להיות יעד מצויין למי שמבקש לטייל בטבע, בסביבה מסודרת יחסית, עם תשתיות מעולות לקמפינג, טיולים רגליים ובילוי עם כל המשפחה. הנה כמה מהפארקים הידועים ביותר באמריקה, כיצד להגיע אליהם וגם כיצד לבחור לפארקים האחרים.

במהלך שירות מילואים, בצפון הארץ, אחד החיילים – עולה חדש מארצות הברית, התעכב. לבסוף, כשהגיע באיחור של כמה שעות, הסביר לנו את הסיבה לעיכוב: משק השלישות הורה לו לרדת בתחנה מיד אחרי שיראה משמאלו את הר תבור. המילואימניק המשיך בנסיעה עד טבריה, כי הוא לא חשב שמשק השלישות התכוון לגבעה העגלגלה שממול כפר תבור.לא רק ההרים בארצות הברית גדולים יותר. כל מי שחוזר מביקור – בודאי מביקור ראשון – בארצות הברית, חוזר נרעש מכך שהכל שם הרבה יותר גדול: גורדי השחקים, הערים, הסטייקים במסעדות, האנשים במסעדות וכמובן שגם הטבע.

חלק גדול מהתיירים מסתפקים בארצות הברית בערים המושכות לכשעצמן – ניו יורק, סן פרנסיסקו, בוסטון ומסתפקים במעט הטבע שבסמוך להן: מפרץ סן פרנסיסקו, השלכת בניו אנגלד והסנטרל פארק. אבל, גם חובבי טבע, המעדיפים לקבל את החיות שלהם בג’ונגל בדרום אמריקה, או בסוואנה באפריקה, יוכלו לפגוש גם בארצות הברית את הטבע במלוא הדרו ועוצמתו.

שפע של פארקים לאומיים בארצות הברית

הדרך הנוחה והבטוחה ביותר, היא לבחור באחד משפע הפרקים הלאומיים הענקיים הפזורים ברחבי המדינה. לפקח של רשות שמורות הטבע והגנים מומלץ להמנע מביקור, יש סיכוי אמיתי שמי שרגיל למימדים הישראלים, ילך לאיבוד בפארק אמריקאי טיפוסי – שהפארק הישראלי נראה כמו גרסת המיני-ישראל שלו. רוב הפארקים שמורים ברמה גבוהה, עם שטחי קאמפינג מוסדרים לשהיה בלילה. בשל שפע בעלי החיים, בעיקר דובים, בחלק גדול מהפארקים, חשוב כמובן לא להשאיר צנצנת דבש פתוחה במהלך הלילה.בנוסף, בכל הפארקים שבילי הליכה מוסדרים גדולים, לאורכם אפשר לטייל לעתים ימים שלמים. בחלק מהפארקים אפשר לצוד וברובם יש גם אפשרות לדיג באגמים או בנהרות. לפניכם כמה מהפרקים הפופולריים והיפים ביותר בארצות הברית. מדובר, עם זאת, ברשימה סובייקטיבית וחסרה. ישנם עוד פארקים רבים שבהם תוכלו ליהנות מצפיה בבעלי חיים בסביבתם הטבעית, לעבור ליד נהרות שוצפים, או לטייל מסביב לפסגות מושלגות. ייתכן שחלקם יתאימו לכם יותר מבחינת מה שמוצע בהם או קרבתם למסלול הטיול או נקודת המוצא שלכם.מקום טוב להתחיל ולקבל מידע על פארקים לאומיים, הוא באתר הרשמי של רשות הפארקים הלאומיים: http://www.nps.gov הרי סמוקי: הפארק האמריקאי המתוייר ביותר הוא פארק ה-great smoky mountains – הממוקם באיזור החוף המזרחי של ארצות הברית, בדרום – על גבול צפון קרולינה וטנסי ובמרחק לא רב משדה התעופה הבינלאומי של אטלנטה, ג’ורג’יה. רכס ההרים שעליו פרוש הפארק, הוא חלק משרשרת הרי האפלאצ’י.12 מיליון מבקרים מגיעים לפארק מדי שנה. יתכן שחלקם מגיע בזכות העובדה שזהו אחד מהפארקים הלאומיים הבודדים – מתוך כ- 400 ברחבי ארצות הברית, המתיר כניסה חופשית. אבל, הרוב הגדול מגיע בראש ובראשונה בתקווה להתקל באחד מ- 1,500 הדובים השחורים החיים בשטחו, רצוי דרך שמשת המכונית – שכן למרות התנהגותם הרגועה בדרך כלל, נרשמו כבר בפארק בעבר כמה תקריות לא נעימות.במרחבי הפארק, הכוללים כ- 1,200 קילומטרים של שבילי הליכה וטיול, בשטח של כ- 2,000 קילומטרים רבועים, אפשר למצוא מגוון רחב של בעלי חיים אחרים, אבל מצבאים, דרך סלמנדרות, מאות מיני ציפורים וגם שפע של דגים – הסובלים מאחד התחביבים האמריקאים הנפוצים – דיג.פעילות נוספת בפארק היא כמובן טיולים רגליים – טרקים. ניתן לבחור במסלולים קלילים של מספר שעות וישנם גם מסלולים של מספר ימים, הכוללים שינה בשטח. למי שאין את הזמן או את הסבלנות, יוכל להגיע למרבית האטרקציות שהפארק מציע, עם כלי רכב, כולל למגדל הבטון בקלינגמנס דום – הנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, המאפשרת תצפית למרחק רב, מעל שרשרת ההרים המיוערת.הפארק מארח אנשים בכל ימות השנה. חלק מהאיזורים – בעיקר אלה שנמצאים באיזור של 2,000 מטרים מעל פני הים, מתאימים לטיול בעיקר בחודשי האביב, הקיץ והסתיו. 2 תקופות השיא, בהם הפארק עמוס במיוחד הם חודשי הקיץ – יוני עד אוגוסט, וחודש אוקטובר הסתווי, אז מגיעים מבקרים רבים לצפות את השלכת.הדרך הנוחה להגיע לפארק, היא דרך אחד משני שדות התעופה הסמוכים אליו, שניהם במרחק של כשעתיים טיסה מניו יורק: האפשרות הראשונה היא לנחות ממזרח לפארק, בשדה התעופה הגדול מקגי טייסון, שבעיר נוקסוויל, טנסי. החלופה השנייה היא אשוויל  שבצפון קרוליינה, ממערב לפארק.אם השטח עצמו גדול עליכם, תוכלו לשון בלודג’. הבעיה היא שיש רק אחד כזה בפארק כולו ובמידה ולכן מומלץ מאוד לשמור מקומות זמן רב מראש, אחרת הסיכוי שתוכלו לישון באחת מ-7 הבקתות של המקום, קלוש. המחיר הוא 90 דולר לאדם ונזכיר רק עוד פרט שולי אחד: הגעה למקום אפשרית בטיפוס רגלי של כ- 8 קילומטרים מהדרך הסלולה..כמובן שבאמריקה, כמו באמריקה, אם תחליטו לישון באחת הערים או העיירות שמחוץ לפארק, תוכלו להתלבט בין מאות מקומות ברמות מחירים ואיכות מגוונים.ילוסטון: Yellowstone – אולי הפארק הלאומי המפורסם ביותר בארצות הברית. הפארק, בשטח עצום של כ- 9,000 קילומטרים ריבועיים (כמעט מחצית משטח של ישראל), ידוע בעיקר בגייזרים המתפרצים ב”ארץ הגייזרים” בחלקו המערבי. לפי האמריקאים, בפארק נמצאים יותר ממחצית הגייזרים הפעילים בעולם.הפארק ממוקם בצפון מערב מדינת וויומינג, על גבול מונטנה, בצפון מערב ארצות הברית, בגובה ממוצע של 2,500 מטרים מעל לפני היום. מלבד הגייזרים, בפארק, הבנוי על אדמה וולקנית, יש מעיינות חמים וכמובן מאות מינים של צמחיה, ציפורים ובעלי חיים, כולל דובי גריזלי, ביזונים ועוד. הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בחודשי הקיץ הנעים. החורף עלול להיות קר במיוחד. דמי הכניסה לפארק: 25 דולר לרכב פרטי, 12 דולר לאדם הנכנס רגלית.יוסימטי: Yosemite:  פארק בן כ- 3,000 קמ”ר, הממוקם בקליפורניה, במרחק של כ- 250 קילומטרים ממזרח לסן פרנסיסקו ו- 6 שעות נהיגה מלוס אנג’לס. הפארק ממוקם על שרשרת הרי סיירה נבאדה. הפארק מפורסם בעיקר במראות הטבע שלו: מפלים גבוהים וסואנים, צוקי גרניט נישאים. הפארק פתוח בכל ימות השנה, אם כי בחלק מהאזורים אין גישה בחודשי החורף, בשל השלג. ניתן לטייל בפארק באמצעות רכב, או שאטלים – המגיעים לחלק מהאזורים. מחיר הכניסה: 20 דולר לרכב פרטי (כרטיס פתוח ל- 7 ימים), או 10 דולר למטייל פרטי, ללא רכב. גם כאן, במהלך הסיור בשבילים מסודרים באורך כולל של 1,200 קילומטרים, קיים סיכוי גבוה לצפות בדובים, הנהנים כמו בני האדם מהמפלים ואלפי המעיינות והפלגים הזורמים בו. לפי נתוני רשות הפרקים הלאומיים, מבקרים בו כ- 3.5 מיליון תיירים בשנה.

פארק ציון: על גבול מדינות וושינגטון ויוטה, הפארק מושך אליו מדי שנה כ- 2.5 מיליון מבקרים, המגיעים לצפות במצוקים הצבעוניים והעצומים, שנוצרו במהלך השנים מסביב לערוצו של נהר וירג’ין. המבקרים יכולים גם לרדת למים, ולהתקרר מהחום. בפארק יש כמובן מגוון רחב של בעלי חיים, אם כי קטנים יותר מהדובים של חלק מהפארקים. גם מזג האוויר המדברי בפארק, מושך מינים אחרים, כמו הקונדור ואינו מומלץ למי שסובל מפוביה מזוחלים. אחד הדיירים המפורסמים של פארק ציון – עכביש הטרנטלה.  כניסה לרכב: 25 דולר, הולך רגל – 12 דולר.שדה התעופה הגדול הקרוב ביותר לפארק הוא זה של לאס וגאס – במרחק של 3 שעות נהיגה.