טור דה מון בלאן – יום 7 – שאמפה לק עד טריאנט

היום השביעי הרשמי של טור דה מון בלאן הוא מלה פולי עד שאמפה לק (Champex-Lac), אבל רבים מדלגים על הקטע, שרובו הליכה מישורית במגמת ירידה, במיוחד מי שקצר בזמן. גם אנחנו בחרנו באפשרות של אוטובוס בין 2 המקומות, בילוי ערב בשאמפה ויציאה בבוקר לכיוון קול דה לה פורקלז (Col de la Forclaz) או טריאנט (Trient) הסמוכה.

למעשה, כשיצאנו בבוקר, לא החלטנו עדיין עד לאן נצעד, ונתנו לדרך ולנסיבות להחליט עבורנו, כמו בימים קודמים בטור.

הדרך מתחילה בגובה של 1,466 מטר בהליכה נעימה של כשעה, בשבילים מישוריים, לאורך כפרים קטנים, עד דרך פלאן דה איי’אהו (Plan de l’Au), משם הליכה של כעשרים דקות תביא אתכם אל אלפאז’ דה פלאן דה איי’אהו (Alpage de Plan de l’Au), שם אפשר לעצור לקפה של בוקר, אם כי עדיין לא מרגישים עייפות בשלב זה.

משם מתחילה כמובן הטיפוס הבלתי נמנע במעלה השביל, לכיוון אלפ בווין (Alp Bovine), במהלכו, לפחות בתחילת העונה, גם חוצים נחל שוצף, שמחייב חליצת נעליים, כדי לשמור עליהם יבשות

. בסופו של הטיפוס הארוך, אבל בודאי לא מהקשים בטור, העליה מסתיימת ומגיעים היישר אל אלפאג’ דה בווין  (Alpage de Bovine) – רפיוג’ ובית קפה נעים. מקום מעולה לעצירה, לקחת אוויר ולהמשיך בהליכה נינוחה, במגמת ירידה קלה בשביל החוצה את היער, עד לקול דה לה פורקלז, בגובה 1,527 מטר.

קול דה פורקלז ממוקם על הכביש. במקום יש דוכן פירות, מינמרקט חביב וכמובן מלון דו קול דה פורקלז (Hôtel du Col de la Forclaz). זהו מלון פופולרי מאוד, שמציע חדרים פרטיים וכמובן שגם חדרי משותפים – דורמיטורי. אם אתם רוצים חדר פרטי, כדאי להזמין מקום מראש.

אנחנו נוכחנו שאין מקום פרטי, ולכן הסתפקנו בעצירה לארוחה קלה ושתיה במסעדה של המלון, המשקיף לכביש.

משם, בהליכה קלה – שרובה ירידה חדה בשביל המתפתל על צלע ההר, ירדנו אל טריאנט, שם יש מספר בתי מלון ושם עצרנו, מה שחסך כ-45 דקות מהליכת יום המחר, שהוא יום קשה יותר.

החדר במלון ל’אוברג’ דו מונט בלאנק (L’ Auberge du Mont Blanc) היה בסיסי, אבל ארוחת הבוקר היה מצוינת וגם החברה היתה נעימה.

ישנם גם כאלה שממשיכים מטריאנט הוא כרבע שעה הליכה אל רפיוג’ דה פיוטי (Refuge du Peuty). בכל מקרה, לכו לנוח, העליה מחר אל פסגת קול דה באלמה – קשה יותר..